אחד הדברים שרבים מאתנו זוכרים מטקס "קקטוס הזהב" האחרון, שהתקיים בחוות רונית, הנו החסות הבולטת שהעניקו, לטקס רב המשתתפים, בעלי ערוץ 9 - "ישראל פלוס" - הערוץ הרוסי החדש (ולמען הדיוק: "הערוץ הישראלי בשפה הרוסית"). זיקוקי הדינור השופעים, שתי שורות המקהלה שגלשו ממרומי האמפיתאטרון, הדגלים, הסמלים, ובעיקר מלותיה המהדהדות של מנכ"לית הערוץ החדש, יוליה שמלוב-ברקוביץ', לא הותירו מקום לספק: מישהו שם חושב נכון. מישהו שם לא ייתן לאיש לקלקל לו את החגיגה. הערוץ החדש הופך לעובדה, עוד בטרם יצא אל מסכנו הקטן.

 
  ואז הופיעו שלטי החוצות שהציפו את המדינה עם המסר: "כל יום מי זדייס ז'יויום" ("כל יום אנחנו חיים כאן"), ושיחות היום בברנז'ה, והיערכות המתחרים, והפרומו הססגוני על המסך, והתקוות והחששות. וכך, בתאריך 12 בנובמבר 2002 , יצא ערוץ 9 לדרך.

ערוץ 9 זה לא ערוץ 10
כבר עם פרוץ הערוץ החדש ללוח המשדרים, התברר כי ערוץ 9 לא מתכוון להיות ערוץ 10. לוח משדרים אקטואלי, קולח, שופע נחישות ומחובר להוויה הישראלית, שידר הבטחה. הביקורת הייתה מפרגנת או, לכל הפחות, סלחנית, הציבור הרלוונטי (כולל דוברי העברית) מיהר להציץ. חלק לא מבוטל ממנו גם אהב. הרייטינג לו זכה הערוץ בשעות צפיית השיא בערב ההשקה, הסתכם בממוצע ב-12.2% בקרב הצופים הבוגרים במגזר הרוסי. "ישראל פלוס" אף הגדילה לעשות ובאמצעות חשיפה תקשורתית מקיפה העלתה את סך הצפייה של קהל היעד בכלל הערוצים הרוסיים. בשבוע הראשון לשדורי הערוץ הגיע סך הצפייה בערוצים הרוסיים ל-37.5% לעומת 34.8% בשבוע שקדם לו (בשעות הפריים בקרב צופים יחידים בני 4 ומעלה). הפרגון, מצד המפרסמים, לא אחר להגיע והתבטא בנוכחות מרשימה של החברות המסחריות הגדולות ביניהן; תנובה, שטראוס, בזק בינלאומי, זוגלובק, סלקום, אורנג', פלאפון, פרוקטר & גמבל ואחרים. המגזר הרוסי, כולו, חגג.

המתחרים מחזירים "פייט"
המתחרים לא נשארו אדישים. הנחת העבודה הייתה שיש מקום לכולם. המציאות הבהירה כי בסך הכל נאמנות הצופים לערוצים הוותיקים, המשודרים מחוץ לגבולות המדינה: RTV(לשעבר -NTV ), ו- ORT, נשארה כמעט ללא שינוי (במושגי רייטינג) ועל פי נתוני חברת טלגאל, הם אף חזרו, בחודש דצמבר, להוביל. תוספת הצופים הגלומה בנתוני הערוץ החדש, מגיעה כנראה מן הערוצים הכלליים, המדובבים: ערוצי הסרטים, נשיונל ג'יאוגרפיק, ערוץ 2 וכיו"ב. הוכח כי התחרות טובה לכולם. הוכח גם כי במקרה זה זוהי תחרות בונה. כזאת המכבדת את כל הנוגעים בדבר והמתכבדת בקהל היודע בדיוק היכן למצוא את שהוא חפץ. לקהל הצופים, במגזר הרוסי, יש היום יותר ממה לבחור והוא איננו מפנה עורף לשום חלופה.

ניתוח נתוני הרייטינג
בשבועיים הראשונים לעלייתה לאוויר של "ישראל פלוס", היא הובילה את ממוצע הרייטינג בפריים טיים, עם 7.5% אחוזי צפייה, בהשוואה ל 6.4% ב- ORT ו- 5.1% ב- RTV. שיא הרייטינג בתקופה זו עמד על 18.1% ל"ישראל פלוס", 16.2% ל- ORT ו- 14.5% ל- RTV. יחד עם זאת, הובילה ORT, בתקופה זו, עם ממוצע רייטינג יומי, בין השעות 07.00 -23.00 , של 3.7%, לעומת 2.9% ל"ישראל פלוס" ו- 2.6% ל- RTV.

אולם, כאמור, מנתוני חברת טלגאל עולה כי, במהלך השבועיים הראשונים של חודש דצמבר, חזרו הערוצים הותיקים להוביל. ממוצע הרייטינג לו זכה ערוץ "ישראל פלוס" בשעות צפיית השיא (20:00-23:00), בקרב האוכלוסייה הבוגרת של משקי הבית דוברי הרוסית, עמד על 5.3%, בהשוואה ל- 7.1% שנמדדו ב- RTV ו- 7% ב- ORT.

לוחות המשדרים הותאמו
הדגש המרכזי בפעילותה של "ישראל פלוס", כפי שעולה מסך כל התכנים המשודרים ומהצהרות דוברי הערוץ, הושם על ישראליותו של הערוץ החדש. בכך שואפים בעלי הערוץ לבדלו משאר הערוצים ברוסית, הנקלטים בישראל, ולהפכו לגשר תרבותי שיחבר בין העולים מחבר העמים לבין המולדת החדשה. חדשות מישראל, חדשות על ישראל ואקטואליה ישראלית , בצד תכניות בידור המעניקות במה לאמנים דוברי רוסית ודוברי עברית וכן תוכניות תרבות המתמקדות בפניה המגוונים של התרבות והאמנות הישראלית, הינם מקור לגאווה. זאת ועוד, הוספת כותרות משנה בעברית לתכניות, מהווה מסר חד משמעי כי הערוץ החדש נועד גם לענות על סקרנותם הגוברת של ישראלים רבים באשר להוויה המתגבשת בקרב שכניהם מארצות חבר העמים.

בתגובה, ועוד בטרם עלה ערוץ "ישראל פלוס" לאויר, כבר נערכו בערוץ הותיק והפופולארי, RTV, והוסיפו מעבר לתוכנית השבועית החשובה "השבוע בישראל" גם משבצת שידור חדשה של חדשות מישראל (בנוסף על חדשות מרוסיה ומארה"ב). החדשות ב- RTV, מושקעות ונמצאות בתהליכי עיבוי ושיפור רציניים, מאז עלה ערוץ 9 לאוויר.

מובן מאליו כי גם בעידן ההיצע המתפתח של ערוצים ברוסית, שומר ערוץ ORT, ערוץ מס' 1 של רוסיה, על מקומו, עבור מי שמשתוקקים (ורגילים) להישאר מחוברים למולדת הישנה ולתכניות הקלאסיות והוותיקות כמו "מה, איפה, מתי", "גלגל המזל" ו"סמאק", כפי שאף מעידים נתוני הרייטינג.

אמירה ברורה
במדינת ישראל של המילניום השלישי, בה בנוכחות טלוויזיונית, ישירה וקבועה, יש משום אישור סטטוס ואמירה ברורה, כניסתו של ערוץ ישראלי בשפה הרוסית, אל לוח המשדרים הקנוני, יכולה להיחשב בהחלט כאות כבוד למגזר הרוסי כולו. ציבור גדול זה - המהווה למעלה מחמישית אזרחי המדינה - ממוצב מעתה במקום טוב באמצע, כראוי למי שתרומתם הברוכה הוכחה כבר בתחומים רבים מאד של אורחות חיינו. עובדה זו, ביחד עם נאמנותם המרשימה לתרבות הרוסית העשירה ומנהגיה, ללא כל תחושת אשמה או רגש נחיתות, כפי שעולה גם מן הפופולריות של ערוצי הטלוויזיה הזרים ברוסית, משדרת סטייטמנט צלול לכל מי שעדיין לא הבין שהעלייה הרוסית היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו בתריסר השנים האחרונות.

"אותות", ינואר 2003
 
 
English |  צור קשר |   בית הספר לפרסום |   מאמרים |   פסטיבל קולנוע רוסי |   המגזר הרוסי |   פורטפוליו |  פרופיל החברה